ג. לשון

קנה מידה בדוק וחסר פניות לקביעת זמנו של חיבור הוא לשונו . גם כשהמחבר יתאמץ לכתוב בסגנון ארכאי אי אפשר שלא תתגנבנה ללשונו השפעות מלשון דורו . סימני הלשון המאוחרת בספר יהושע מעטים . עיקרם הסגנון והאגרון המיוחסים לאסכולה הכוהנית ( ראה לעיל , עמ ' . ( 18-16 מאחר שחוקרים עודם חלוקים בדעתם על זמנו של המקור הכוהני ועל תקופת פעילותה של האסכולה הכוהנית , נראה לנכון להסתמך בראשונה על מלים ותופעות לשוניות המופיעות לא רק בכתובים משל האסכולה הכוהנית אלא גם בספרי המקרא המאוחרים . ללשון האסכולה הכוהנית והספרים המאוחרים של המקרא משותפים המלים ושימושי הלשון הבאים : 'אחזה ' ( משמשת בלשונו של יחזקאל הכוהן ובספר דה " י ) ' , ( בית ) אבות ' ( בספרי עזרא , נחמיה ודה " י , ( 'ראשי האבות , ראשי אבות הלוים , ' 'ראשי אבות המטות ' ' ( בספרי עזרא , נחמיה ודה " י , ( 'מגרש ' ( בלשונם של יחזקאל וספר דה " י , ( 'מע '' ל' ושם העצם ' מעל' ( בספרי יחזקאל , עזרא , נחמיה , רה " י ודניאל , ( 'טה " ר' בבניין התפעל ( בלשונם של ישעיה השני , עזרא , נחמיה וספר דה '' י . ( על כל אלה ראה בפירוט בערכיהם , עמ ' 18-16 ( האגרון הכוה...  To the book