נא ] מקובל בעם המאמר , והוא על פי הזוהר : "קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא " . נתקפלה בו במאמר מופלא זה , בדיוק מדהים , ההיסטוריה הישראלית בגילוייה המהותיים ביותר . אף נתקפלה בו חזות לעתיד , המוארת בייחוד באור יקרות ואימות כאחד מנקודת התצפית של ימינו ומאורעות ימינו . בוא וראה — שני האיברים הראשונים במשוואה זו מקבילים לשתי התקופות הראשונות בתולדות עם ישראל , מקבילים להן ומגדירים אותן ביסודן ובמהותן ; תקופת בית ראשון ותקופת בית שני . בית ראשון — קודשא בריך הוא . בתקופת הבית הראשון אדם — יחיד או ציבור — שביקש לדעת מה לעשות , איך לנהוג , מה רצוי ומה לא רצוי , היה שואל : "מה אומר אלוהים" ? כיצד יכול היה לדעת זאת , אל מי כיוון את השאלה ? אל הנביא , שהיה משיב בפשטות ובברירות : כה אמר ; 'ה או אל הכוהן , השואל באורים ותומים . בית ראשון חותמו : קודשא בריך הוא . בית שני חותמו : אורייתא . בתקופת הבית השני אין אדם שואל ' "מה אומר אלוהים " ? אלא "מה אומרת התורה " ? בבית שני פסקו , שפסקה נבואה מישראל , ואלה שניסו להמשיך במסורת הספרותית הנבואית נדחו מן הספרות והוכרזו " חיצונים , " וכן פסקו , שחכ...
To the book