ציונות — אתמול, היום, מחר רב־שיח

אילן : השם ציונות נשמע עתה בראש כל חוצות , בעטייה של אותה החלטת או"ם הידועה לשמצה ולכסלה . מורגל עתה בפי רבים , כאילו צדקה עשה עמנו או"ם שהכריח אותנו לשוב ולהוציא את הציונות מסגור המדכאות . אינני בטוח בקשר זה . אותה ציונות שנכלאה במרכאות היתה בעצם שם נרדף לאידיאליות , כל אידיאליות במשמע , היינו , תביעה מן היחיד בשם אידיאל חברתי כלשהו . וספק הוא אם "ציונות '' זו עומדת גם היום מחוץ למרכאות . מכל מקום , התעוררות העניין בציונות כפשוטה מחייבת אותנו להגדירה לנו הגדרה היפה לשעתנו . שהרי אין להניח , שלא נשתנה כלום במהותה של הציונות מאז ניסוחה בימי פינסקר והרצל . גוריון : אכן , מאורעות בחוץ כפו עלינו את העיסוק בציונות , לאחר שחשבנו שאפשר ומותר כבר לגונזה בין שאר נחלות העבר , בהדגשת "העבר . " עכשיו , שנכפה עלינו שוב העיסוק בציונות , לכאורה אין לנו אלא להעלות מגנזי אותו העבר את ההגדרות וההערכות שהיו מקובלות על אבותינו ולהציען לנו ולבנינו , לנו ולעולם . ומשום מה אין הדבר קל כל כך . אנו חשים , וממחישים לנו זאת מבית ומחוץ , שאותן הגדרות והערכות שוב אינן מספיקות . נשתנו דברים בעולם , מציאות חדשה וכוח...  To the book