ארץ־ישראל — ישראל והערבים רב־שיח

בן ציון : במושב הקודם דובר הרבה על ערך המקום במעמדו של עם במערך האנושי היסטורי , וברוח זו נתפסה שיבת ציון שלנו . ראוי לנו עתה לייחד את הדיון לנקודת המקום ממש : ארץ ישראל , יחסנו אליה , עמידתנו בה וזכות עמידתנו בה , על הכרוך בכך ביחסי חוץ וביחסי פנים כאחד . דורון ן לא זו בלבד . כל מה שנאמר ונלמד והוסק בדיון הראשון על העצמיות היהודית , שורשה ומהותה , מתקשר לשיבתנו לארץ ישראל . אינני מצייר לי עניין זה של היות בזמן וכל הכרוך בה שיהא בעל משמעות ליהודי היושב בחוץ לארץ , כמיעוט , ניכר או שאינו ניכר , בתוך רוב הקובע גורל עצמו — וגורל המיעוט בו — על פי דרכו וטבעו . ובכן , הגיע הזמן שנדון בשיבה זו כשלעצמה , טיבה ומשמעה . גוריון ו וגם זכותה , כלומר , מה זכותנו לשוב לארץ זו , שיצאה מרשותנו ואנו מתחומה לפני כאלפיים שנה , ולתבוע אותה לעצמנו ולעצמאותנו . איל ן : אמנם כן , הבאנו במושב הקודם את דברי ר' יצחק , שמביא רש"י בפתיחת פירושו לתורה . כדאי שנרד קצת ממרחקי הזמנים ההם אל טענות "אומות העולם" בימינו , אל טענות האומות הערביות כנגד זכותנו כיום על ארץ ישראל , על עצמאותנו וריבונותנו בה . דורון י ודאי ש...  To the book