שתי תיזות ודו־שיח

תיזה : 'א היות יהודי פירושה היות מדיום , אמצעי או צינור , שדרכו עוברת ההיסטוריה היהודית . יש מידה זו ביהודי , אפילו ניטלו ממנו כל שאר סימנים וסממנים של יהדות , הוא יהודי . ניטלה ממנו מידה זו , אפילו יש בו כל שאר סימנים וסממנים של יהדות , אינו יהודי . תיזה : 'ב משחרבה יהדות אירופה פסקה היסטוריה יהודית מן הגלות ; משנוסדה מדינת ישראל חזרה ההיסטוריה היהודית לאכסניה שלה . מעתה אין היסטוריה יהודית אלא זו הנעשית במדינת ישראל . שאלה : דורות על דורות ידענו , ידעו כל זקן ונער בישראל , מיהו יהודי ומהו יהודי , ופתאום התחלנו תוהים על עצמנו : מי אנו ומה אנו . אי מזה עברה עלינו רוח המבוכה הזאת ? תשובה : ודאי , בזמן שהיהדות היתה חטיבה אחת בעולם , וכל חלקיה ויסודותיה אחוזים ודבוקים אלה באלה ללא היכר קו החיבור , לא עורר איש שאלה זו ; כל סימן שנתת ביהודי גרר אחריו מיד את כל הסימנים כולם , כל סימני הייחוד שלו . באותו זמן הרי היה גם היחס החיצוני ליהדות חטיבה אחת : היהודי נשנא על כל סימני ייחודו כאחד . אבל אפילו אז , אילו עורר מי משום מה את השאלה , היה אולי מתקשה למצוא לה תשובה תמימה וחלקה . הרי ישראל אף על...  To the book