|
|
1 א 1 יחסה של ה"השכלה" העברית אל הרמב"ם , המאור הגדול של היהדות , הוא מרובה צדדים , ויש בו הרבה פנים וגוונים . אולם מחשבה אחת יסזדית של הרמב"ם , ושל חוקרים יהודים אחרים בימי הבינים שקדמו לו ושבאו אחריו , לא נתקבלה על לב המשכילים הראשונים , יוצרי ה"השכלה" העברית הראשונה , והיא המחשבה על האחדות של התורה והפילוסופיה , אותה האחדות בגרעין , ב"תוך , " כשמסירים את ה"לבוש" מן התורה ורואים את " חכמת התורה על האמת , " לפי הנוסחה של הרמב"ם . במקום אחדות זו של תורה וחכמה , או תורה ופילוסופיה , גרס מנדלסזון , שהשפעתו על ה"השכלה" העברית היתה גדולה מאד , אחדות של תורה והשכלה ; וכיון שדת ישראל היא דת ההשכלה היא מוציאה מגבולה את הציווי על אמונה ועל דעות , וביתר דיוק ! את הציווי על אמונה שיש בה משום דעות , כדי שלא לפגום בחופש הדעות , חופש זה שניתן לאדם מטעם ההשכלה . היא אינה יכולה לצוות על אמונה שיש בה משום דעות גם מטעם אחר , שהיה חשוב מאד להשכלה , והוא , שאין לתת את האושר הזה של דעות נעלות וטהורות , של אמיתות כלליות המאשרות את האדם , לעם אחד ולפסוח על שאר העמים . על כן יצא מנדלסזון ודרש , כי תורה זו לא...
To the book |
|
|