[פט. מלחמת מצודה]

1 וישמע כי נקהלו אל מצדה עם רב מן היהודים ועמם אלעזר בן ענני אשר היה בירושלם , הוא אשר ברח מירושלם בימי המלחמה וילר אל מצדה , על כן נקהלו אליו רבים מן היהודים . ו ויהי כשמוע טיטוס כי שם נקהלו היהודים אל אלעזר בן ענני , וישלח לשם סילבא פחת רומנים 5 ועימו חיל גדול וכבד מהמון רומנים . ו וילך סילבא אל מצדה ויצר עליה וינגח את החומה באיל הברזל ויפרצנה וילכדה העיר . והיהודים ראו כי נפרצה חומתם ויבנו מבית לחומה חומת עץ וישלחו רומנים אש וישרפוה . ו ויהי בערב ויפרדו אנשי המלחמה ורומנים סרו מעל היהודים כי אפל הלילה . 10 ויקרא אלעזר לראשי היהודים אשר היו עמו וידבר באזניהם לאמר : קרבו נא אלי הנה זרע אברהם וממלכת כהנים אשר גברו מאז על צריהם , עתה מה לעשות על הדבר הזה , על המון הרוב הבא עלינו ולא בפתאום כי עינינו רואות . על כן נאה לנו לומר את כח אבותינו ואת גבורתם אשר היתה מלפנים מימי קדם . ו בינו נא והשכילו כי לכל דבר קץ וגורל ועת 15 לכל מלחמה , פעם ירדוף ופעם ינום , פעם יעוז ופעם יכנע ואין בושה לנכנע , כי לכל עת . אר כל אמיץ לבב אשר יחזיק לבו לבלתי תת מורן * . 96 ולא יכול וכר — הוסיף המחבר . . 97 ו...  To the book