[פו. מעשה אכזר של אם]

1 ותהי בירושלם אשה אחת מבנות הנדיבים ושמה מרים והיא היתה מעבר לירדן . ו ובהתחזק המלחמה בימי בספסינוס עלתה אל ירושלם עם העולים ותעל עם עבדיה ושפחותיה ועושר רב עמה . ויהי בהיות הרעב בירושלט ויחפשו הפריצים את הבתים למצוא מחיה 5 ויבואו אל בית האשה ההיא ויקחו את כל אשר לה מאוכל ועד מחיה . ו ויהי בהכבד עליה הרעב שאלה נפשה למות ולא בא קיצה , ותחל האשה ללקט מן הארץ כל אשר תמצא מקש ועד תבן לאכול ואיין . ויהי לה בן אחד , ויהי כאשר חזק עליה הרעב וירד אל חדרי מוחות עצמותיה ויהפכו לאכזריות כל רחמיה . ו וכשמוע האשה קול הנער בוכה 10 ללחם נוכחה ואיין , ותאמר ו מה אעשה לך בני כי מסביב חרון ומכל פינה רעב ומחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה , גם הפריצים הגבירו , גם אויבינו גברו חיל והנה שריפה והנה מפולת והנה רעב והנה דבר , ואין לאל ידי . 87 ותלך האש וכוי — הגי ה' , 39 חיזקיהו מלר יהודה . Ezechias rex — . 88 ורומנים נסו וכר — הוסיף המחבר . . 92 ואין בקרב ירושלם כל מחיה — הג' ה' . 2 , 39 הסיפור הזה של יוםיפון שימש נושא לקינה ליום תשעה באב , שנתחברה על ידי רבי ישראל נאג'ארה ( זמירות ישראל , הוצ' יהודה פריס חורב , מ...  To the book