[מו. המלחמה עם הערבים]

1 בעת ההיא התעוררו מלחמות בארם ובארמיניאה ופרס , כי פשעו אל מלכות רומא כי לחץ אותם מרקוס אנטוניאוס גיבור רומא היושב במצרים כי נתנם מתנה אל קליאופטרה אשתו , כי כל אשר תאמר קליאופטרה אנטוניאוס עושה רצונה כעבד , ותסיתהו על המלכים לקחת 5 את ארצם ולתת לה ולקחת כספם וזהבם לתת לה , וכן עשה אנטוניאוס ויהרוג מלכים גדולים ואדירים ויתן לה . ו ועוד הסיתו להרוג את מלר יהודה ואת מלר ערב לתת ארצם ושללם לה . ו ובדבר הזה שם על ליבו אנטוניאוס וישב מעט דעתו אליו כאשר ישוב דעת המשוגע אליו בהתרפאו מחוליו , ויאמר אנטוניאוס : לא טוב להרוג מלכים גדולים כי 10 לא נוכל להרוג אותם בלא מפולת רומנים ובשפיכות דם , כי אירודיס מלך יהודה אוהבינו הוא ואיש עזרתינו אשר הומלך בעצת אגוסתוס אשר ברומא והישיש ושלש מאות ועשרים יועציו , לא נאה לעשות כן . ו אבל למלך ארם לא חמל אנטוניאוס ויתן לה את שללו ואת ארצו , ויצא עוד ויהרוג רבים . 15 ויצא ללכת להלחם בפרס , ותצא עימו קליאופטרה ותוליכהו עד פרת . ו ותשב המלכה ללכת מצרימה , ותבוא ארצה יהודה ויקבליה המלר אירודיס ביריחו עיר הריח אשר בה שמן הטוב , ויעש לה ולעבדיה משתה גדול . ו ותסי...  To the book