[לג. אלכסנדר והפרושים]

1 ויהי בהיות חג הסוכות ויעל המלר על המזבח כחק הנהנים , אז החלו הפרושים המה החכמים לשחוק באתרוגים ובמקלות תמרים ולהכות איש את אחיו באתרוגים ובמקלות תמרים בשמחה ובטוב לבב , כי חוק הוא ליהודים לשחוק בפרי עץ הדר ובתמר . ו אז אחד מן הפרושים מלאו לבו 5 להשליר אתרוג ולהכות את המלך . ויקצפו גדודי המלר ויאמרו אל הפרושים : למה זה תחללו את המלר להשליר עליו את האתרוגים ואת המקל אשר לתמר ? ויאמרו : אין זה חילול , כי חוק הוא לנו לעשות כן . ו ומרוב דברים באו לחרפות , ויחרפו את המלר ויאמרו : בן המחוללת , לא נאה לר כהונה , כי חללה היתה אמר . ויקצוף המלר מאד ותבער בו חמתו 10 ויט ימינו מעל המזבח ויאמר : חרב . וישלפו תרבותם גדודי המלר וישליכו ארצה הרוגים ששת אלפים מן הפרושים בתור חצר ההיכל . ו ויצר המלר . 1 ויהי בהיות חג הסוכות וכוי — קדמי י"ג . 372 . 2 הפרושים המה החכמיפ — לפי המקור רגם העם את אלכסנדר באתרוגים והמחבר מסיק , כדעתם של החוקרים המודרניים , שההתנגדות לאלכסנדר באה מצד הפרושים . גם בתלמוד ( סוכה מ"ח ע"ב ) נאמר רק ירגמוהו ( את הצדוקי ) כל העם באתרוגיהן' ( יש אמנם חוקרים שטוענים , שדברי התלמוד אי...  To the book