|
|
0 סקה זו ממשיכה לתאר את הכסיל , אבל על 0 י רוב בלא ניגוד לחכם כט ל . שנים שרעתם תשוב בראשם [ כט ] הכסיל הוא שטן לעצמו . השטן האויב המסיתו למעשים המביאים עליו רעה ; ס : מי אקר לא חטא לו , חפשי . בימי ב"ס כבר למדו ליחס את הרע לשטן ( הש' גם דה * א כא או , בעור שבמש' יט ג , עדין מייחם האויל את הרעה ליי . — נפשו כי הכסיל הוא האויב היותר מסוכן לעצמו . 1 ל ] גועל משקץ ומתעב ( מ לה , ויק' כויה ל , יח' יו מה - . ( בעל ה יח . כח יד : בעל לשון הרע שרוצה לבזות את חברו בוזה רק את עצמו ( ה יט כאן . - יגור ידור > מא כד , כט כז , לח מב - . < ישנא מהתושבים . פסוק זה אינו מענין םסקתנו . הוא היה צריך לבוא אחרי ה כא , ואולי בא כאן מפני שבעל לשון הרע שיך גם כן לסוג של הכסיל , כמו העצל בםסוקים הבאים ! או אגב "נפשו" בפסוק הקודם . ב ם הפסוק : מצטערת opn Ppj על ה ? סיל / כי איננו יודע מה יאמר לו , בודאי לא מקורי . כב א ב . העצל הוא מוקצה מחמת מיאוס [ א ] לאבן כך י ו ס ! ואולי : לצרור ( שמ '' ב יז יג ובתה"ש , ( והכוונה לאבן קטנה ששימשה לקינוח בבית הכסא ! הש' ב' שבת פא א : 'אבנים של בית הכסא ... אבנים מקורזלות" ...
To the book |
|
|