העתיד: צפייה ורשות

שלום רוזנברג הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה - זה המאמר כולל דברים גדולים מאד וראוי היה זה המאמר שיהא לר' עקיבא וזהו פירושו בקצרה , ועל תנאי שתדע כל מה שקדם בפרקים הקודמים אמר כל מה שבעולם ידוע אצלו יתברך והוא משיג אותו והוא אמרו הכל צפוי , ואח "כ אמר לא תחשוב שבהיותו יודע המעשים יתחייב ההכרח , כלומר שיהיה האדם מוכרח במעשיו על מעשה מן המעשים אין העניין כן אבל הרשות ביד האדם במה שיעשה , והוא אמרו הרשות נתונה , רצונו לומר כל אדם רשות נתונה לו כמו שביארנו בפרק השמיני ... ( הרמב"ם , פירוש אבות ג , טו . '( לפי פירוש קלאסי זה , נושא המשנה הוא פרדוקס הידיעה והבחירה . חוקרים בני זמננו הטילו ספק בפרשנות זו . כך סבר מורי , א"א אורבך ז"ל , שקריאה פילוסופית זו בטעות יסודה . טעותו מתבססת על ניתוח משמעות השורש 'צפה' בלשונם של התנאים . לדברי אורבך , ברובד לשוני זה "אין 'צפה' ידיעת העתיד לבוא , אלא ראיית הקיים והנתון , כמו 2 השימוש שבמקרא 'עיני ה' צפות רעים וטובים' ( משלי טו , ג . " ( אין ה'צפייה' כושר אלוהי המדלג על פני מחסומי הזמן ויודע את העתיד והנולד . היא איננה צפייה זמ...  To the book