לשון המועדים (א): אור לארבעה עשר

שמא יהודה פרידמן לזכר תרצה ליפשיץ האירה עולמה באור המאיר נא ] הרבה קולמוסין נשתברו כדי להסביר מדוע , נוסף על מובנה הרגיל , המילה 'אור' 1 משמשת בלשון התנאים גם בהוראה של 'ערב , ' 'לילה' , כפי ששנינו למשל במשנה , ראש מסכת פסחים ( א , א ; ג : ( אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר ... ר' יהודה או' בודקים אור לארבעה עשר ובארבעה עשר בשחרית [ ו ] בשעת הביעור . וחכמי אומי לא בדק באור ארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר , אם לא בדק בארבעה עשר יבדוק בתוך המועד ... לפי לשון המשנה משתמע בפשטות שאור לארבעה עשר קודם לארבעה עשר שחרית . אמור מעתה , אור לארבעה עשר הוא שעת ערב או שעת לילה . ומאליה 2 מתעוררת שאלתנו דלעיל , על שום מה נקרא ערב או לילה 'אור' בביטוי הנידון ? כדי ליישב זאת ציינו החוקרים את המצאי בשפה הארמית שבה 'אורתא' משמשת 3 גם במובן של 'ערב' , ומנגד : המילונים לארמית ציינו את המילה העברית 'אור' כאסמכתא ל'אורתא . ' אולם אין בכוח הסתמכות הדדית זו ליישב את הקושיה היסודית , והיא במקומה עומדת . עיקרי מחקר זה נאמרו בהרצאה שנישאה בפני מליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ב . ח' אלבק סיכם : "אין ספק ש'או...  To the book