מדרש התנאים ופשוטו של פסוק: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים"

יוחנן ברויאר [ א ] בפרשנות הפשט של ימי הביניים ובספרות הבלשנית של תקופה זו רק לעתים רחוקות נזכרת ספרות המדרש שקדמה להן , וכשהיא מצוטטת , בדרך כלל מובאים ממנה רק פירושים של דרש . פרשנות הפשט והעיון הבלשני נראה כאילו נתחדשו רק בימי הביניים . לאמתו של דבר גנוזים בספרות המדרש פירושים רבים של פשט וגם הערות בלשניות רבות , אלא שהואיל והם טמונים בין הררי מדרשים , לא תמיד נתנו המפרשים את דעתם עליהם . אביא כאן הערה המופיעה במכילתא דרבי ישמעאל , שיש בה כדי לפרש מילה אחת ועל ידי כך גם פסוק אחד לפי פשוטם . בפסוק "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים , וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ( שמות יד , ל ) נחלקו המפרשים בשאלה אל מה מתייחסות המילים 'על שפת הים . ' יש שהבינו שהן מוסבות אל 'מצרים מת , ' והמצרים המתים הם שהיו על שפת הים , 1 כגון רש"י : "וירא ישראל את מצרים מת - שפלטן הים על שפתו" . מקורו של פירוש זה הוא בתיאור המאורע בתלמוד : מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו , כשם שאנו עולין מצד אחד כך מצריים עולים מצד אחר . אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים , פלוט אותן ליבשה . [ ... ] מיד פלט אותן ליבשה , ו...  To the book