כפרה למתים

אריה אדרעי מבוא א . שאלת הזיקה שבין המת ובין יורשיו-צאצאיו בעולם הזה עוררה התלבטות ודיון נוקב 1 בהגות היהודית בכל הדורות . נקודת המוצא לדיון היא העמדות הסותרות לכאורה , לשאלה זו , במקרא . מחד גיסא , יש במקרא "ביטויים רבים לתפיסה שתוצאת החטא 2 עוברת בירושה" . שכר או עונש אינם רק על מעשיו , אלא אף על מעשי אבותיו . כך למשל בדיבר השני : כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פקד ערן אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ( שמות כ , ט . ( מאידך גיסא , עומדת וזועקת האמונה בדבר אחריות אישית של אדם על מעשיו : * המאמר מוקדש לזכרה של תרצה ליפשיץ ע"ה , חברה ואשת חבר . תודתי לבני בראון , ברכיהו ליפשיץ ולייב מוסקוביץ על שהואילו לקרוא טיוטה קודמת של המאמר ולהעיר הערות מועילות . כמו כן , תודתי לבנימין זלמנוביץ על עזרה במחקר ולמרכז על על שם צגלה שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב על המימון . ( לדיון בבעיה זו במקרא ולסקירה מפורטת של חקר המקרא ראו . מ' וייס , 'מבעיות "תורת הגמול" במקרא , ' מקראות ככוונתם , ירושלים תשמ"ח , עמ' . 458 על הויכוח הפנים מקראי בשאלה מדוע חרבה ירושלים , בשל חטא הדורות הקודמים , בשל חטאו של ...  To the book