משנה י

באךבעת עשר בתמוז עךא ספר גזיךתא די לא למספד . [ תרגום ] בארבעה עשר בתמוז נתבטל ספר הגזרות שלא לספוד גמרא . 'מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקים ספר גזירות אלו שנסקלין , ואלו שנשרפין , אלו שנהרגין ואלו שנחנקין . וכשהיו כותבין אדם שואל והולך ורואה בספר , אומר להם : מניין אתם יודעין שזה חייב סקילה וזה חייב שריפה וזה חייב הריגה וזה חייב חניקה , לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה ( על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה —דברים יז , יא . ( שאין כותבין הלכות בספר , אלא שכתוב ומונח להם ספר גזירות . ועוד שהיו ביתומים אומרים עין תחת עין , שן תחת שן ! הפיל אדם שנו של חברו יפיל את שנו , סמא את עינו של חברו , יסמא את עינו שיהיו שוים כאחד ! ופרשו השמלה לפני זקני העיר —הדברים ככתבן : וירקה בפניו —שתהא רוקקת בפניו . אמרו להם חכמים . והלא כתוב — התורה והמצוה אשר כתבתי להורתם , התורה אשר כתבתי והמצוה להורתם , וכתיב —ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה זה מקרא' שימה בפיהם — אלו הלכות . ואותו יום שבטלוהו עשאוהו יום טוב . ' רוב ההיסטוריונים שעסקו בשאלה זו סבורים , שאין 'ספר גזירתא' אלא ספר של חוקי עונשין ...  To the book