|
|
נוסח ב בשנת כ"ג למלך אנטיוכוס , היא שנת רי"ג לבניין בית שני , רוח רעה נוססה בו וחרב חדה לשונו שלופה מתערה להכות ארץ בשבט פיו . ויען ויאמר לכל שריו ועבדיו , הפרתמים היושבים ראשונה במלכות : הלא תדעו , הלא תשמעו , כי הנה עם בני ישראל אשר בירושלים גוי עז פנים , ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים . «« אשר גובה וגובה להם , האומרים : ידינו רמה , ותמיד — כל הימים מקוין 155 הנוסח —לפי בית המדרש ליעללינעק , נוסח א בחדר א' עמ' : 136—132 נוסח ב בחדר אי , עמ' 141—137 ונוסח ג בחדר , 'ו עמ' . 3—1 המדרש 'לכו נתנה' מועתק בספרו של אברהם עפשטיין , מקדמוניות היהודים , חלק ב עמ' ר '' ע . על המקורות וכתבי היד ר' ההקדמה של יעללינעק והמבוא של עפשטיין . 156 לפי מתכונת דבריו של המן 'ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים , ' אסתר ג , ח . שברון המלכים , לאמר : כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים וזרח בחשך אור לישרים ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם . ולי , אני המלך , אין שוה להניחם . ועתה קומו ונקומה עליהם למלחמה , לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד . הבה נתחכמה לו לבטל מהם את השבת ומילה וראש חד...
To the book |
|
|