כדי להקיף את שני הצדדים שבטובעי צורתו של דור זה עלי להעלות כאן בקיצור את זכר דמותו של האיש , שהיה ראש צוררי עם יהודה , הוא אנטיוכוס הרביעי , המכונה בשם אפיפאנס . כינוי זה הוא קיצורו של Szoc , en . upa . vr , \ c שפירושו האל המופיע בשעת מצוקה בצורת אדם . לא היה בדעה זו כל חידוש בעולם המחשבה האלילית של המזרח הקדמון' שהמלך נחשב במעלת אל ונערץ כאל ( ראה ישעיה יד , יד ; יחזקאל כח , ב ;( כך היה במצרים , בארם נהריים ובפרס , ואלכסנדר מוקדון קיבל את הדעה הזאת לעצמו והנחילה ליורשיו . אולם איש מן המלכים שנחשבו כאלהויות קודם לאנטיוכוס הרביעי לא כפה את ' פולחן אלהותו על עמים כפי שעשה מלך זה , ואף אחד מהם לא נלחם בעמים , אם הללו לא נענו לו . עד כמה שנדע היה אנטיוכוס הראשון בדברי הימים שפתח בשיטה של רדיפות דתיות . - הקדמתי את הפרצופים השליליים לחיוביים , כי זה היה מהלך המאורעות בפועל — מעשי יאס 1 ן ומנלאוס קדמו למעשי מתתיהו ובניו . כי נוסף על מחשבת אלהותו היה בעל אופי בלתי רגיל ולא מעט מנוון' כפי שמ עיד עליו פוליביום בן דורו , וכפי שמספרים טיטוס ליוויוס ודיודורוס . וזו תמצית דעתם על תכונתו ההפכפכנית...
To the book