ראינו שזכתה מגילת תענית והעלוה על הכתב קודם למשנה , ואפשר לומר שהיא הקדומה במשניות שבידינו' אם כי לא כללה רבי יהודה הנשיא בטדר המשניות שלו ונשארה משנה חיצונית . אבל ברור' שגם היא וגם קורות בית חשמונאי , המונחים לפי דעתנו ביסוד חיבורה של מגילה זו' השאירו את רושמם במסורת היהודית הפנימית , גם בספרות ההלכה וגם בספרות האגדה , וראוי שנעקוב אחר גלגולי הדב רים בתחומי מסורת זו . הכול מודים , שימי זוהרה של תקופת בית שני היו שני הדורות הראשונים של בית חשמונאי . והנה למרות חשיבותו של פרק זמן זה דלים מקורותיו ההיסטוריים . לאמיתו של דבר אנו ניזונים בעניין זה מספרי חשמונאים ומכתבי יוסף בן מתת יהו — ולא יותר . לדעתנו' מגילת תענית היא המקור הקדום והמוסמך ביותר לתולדות המאבק שבין היהדות ליוונות ; וערכה רב , משום שהיא עשויה כמין כרוניקה יבשה , פשוטה וקצרה בתכלית' וצורה זו שמרה על המגילה , שמיתה לה סייג שלא הניח מקום להכניס בה כוונות וסילופים , עד שידיים מאוחרות לא יכלו לשנות מן המטבע שלה . אמת , היו שביקשו לשלוח יד במגילה לשנותה , אבל הם לא פגעו בגופה , אלא הוסיפו מדרש ביאורים , וזו הגמרא של מגילה זו ,...
To the book