פרק שלישי "מידה כנגד מידה" — מראה כנגד מראה

מראה במראה משתקף כל המחזה . ( ו"ב יטס , "הפסלים ( " הזרויות של "מידה כנגד מידה , " שבגללן היא נחשבת ל"קומדיית הבעיה" בהא הידיעה , הן אותם דברים עצמם שבהם סוטה המחזה מן המחזה ששימש לו מקור למשל "פרומוס וקאסאנדרה" מאת וטסטון . במחזה הקדום יותר , קאסאנדרה , אחותו של אנדרוגיו , הצעיר שנידון למוות , אינה טירונית חסודה במסדר נזירות מחמיר וסגפני , ולכן , כאשר לבסוף מביא השליט המיטיב את הדברים על תיקונם , אין כל מניעה לנישואיה לשופט המושחת פרומוס שהתאהב בה . אין זכר למריאנה , אין תחבולת מיטה , אין גודש של ראשים ערופים — ראש אחד , מחוץ במקצת ולא בר זיהוי , הוא כל מה שנחוץ כדי לאפשר את הונאת פרומוס ואת בריחתו של אנדרוגיו . ומעל לכל אין דוכס מסתתר , הממנה את המשנה הסוטה שלו במקומו . השאלה המתעוררת היא במה יצא המחזה נשכר מכל הסיבוכים הללו שנוספו לו . הדוכס צופה במאורעות מאחורי הקלעים וחוזר בעוד מועד ומונע את מותו של קלאודיו , שאילו התרחש היה מביא למימוש הפוטנציאל הטרגי של המחזה . לשם כך הוא מנצל את מבחר האמצעים שהקומדיה — למטרותיה המיטיבות — משתמשת בהם כדי להתחמק ממצבים טעוני איומים וסכנות , לעקוף...  To the book