גורדון בתור ממשל

על דבר י"ל גורדון ועמדתו בספרותנו התווכחו והתפלפלו סופרינו הרבה מאוד . " הרבה דיו נשפך והרבה קולמוסים נשתברו , " כמו שאומרים מליצינו . דיברו על הכבוד הראוי לגורדון בתור משורר לאומי , אפי , לירי — אך את גורדון הממשל לא הזכיר שום אדם עד היום . זוכרים אנחנו את הרעש , שקם בעולמנו כשיצאו סופרים אחדים לשלול מגורדון את כשרונו הפיוטי לגמרי והשתדלו להראות , עד כמה תש כוחו בשעה שהוא בא לצייר איזה דבר ; על כן יצא גזר דינו מלפניהם — שאין לו רשות להיקרא בשם משורר צייר . את המופתים החותכים לקחו מתוך כתביו הפרוזיים , שאבו מתוך מאמריו וצלוחיות ? ליטוניו , הוציאו מתוך שירי העלילה הרבים שכתב , "דייגו" מתוך שיריו הליריים — ורק את מ ש ל י ו שכחו , רק מהם לא הביאו שום ראיה , שום מופת . את גורדון הממשל שכחו . לגורדון חסר רגש המידה , לו לא היה שום כשרון ציורי , הוא היה אך חרזן ולא יותר . כך יצא גזר דינו מלפני המבקרים , והקהל הגדול ענה אמן אחריהם , ולא שעה אל דברי מעריציו , הזקנים "בעלי המליצות . " אבל אלו ואלו שכחו , שיש לגורדון עוד ספירה שלמה , מקצוע ספרותי גדול , שאך מעטים ממשוררינו הראו בו את כוחם — מקצוע...  To the book