רוצה אתה לדעת , מה אני כותב ומדוע אינני כותב , וכו , ' וכו . ' ויוכל היות , כי טוב יהיה , אם אחל , כמו שאומרים , מ"בראשית" ואבאר ראשונה , מדוע אני כותב . כותב אני , מפני שאני חי , מפני שמרגיש אני בשעה זו את שירת החיים . ואם תמצא שיר משלי כתוב וחתום מקום פלוני ושעה פלונית — וידעת : באותה שעה ובאותו מקום ה ר ג ש ת י את שירת החיים . החיים בעצמם , באותו הציור המתגלם לפנינו מהם בכל מקום ומקום , מלאים הם סחי ומאוס עד מחנק . אבל תוכן החיים , מהותם , חידת החיים — היא שירה , שירת השירים היותר נשגבה , שישנה ושיכולה להיות . ולא שירה סתם היא , כי אם שיר ת נצח ו ן . נצחון החומר על התוהו ובוהו . נצחון היש על האפס , נצחון החיים על המוות . היקום — הנצח — האין סוף — מוות הם , וכל המתגלם והמתרקם וכל המתהווה הם נצחון של רגע , אבל נצחון החיים על המוות . וכל אחד מאתנו , כל החי , הוא בבחינת שיר , או כשהוא מרגישו — אותו השיר — משורר . ובעצמו של דבר עלינו היה להיות משוררי החיים , משוררי הנצחון , נושאי שירת המנצחים . אלא שרפשו של העולם , העוני , הלחץ , משכיחים את השירה ומטביעים את הנפש בים של מדמנה ורשעות ואכ...
To the book