עמינדב דיקמן מלים אחדות על חודסביץ' וטשרניחובסקי

כל הבקי ולו במעט בשירה העברית בדורותיה האחרונים יודע את עומקה הרב של השפעת השירה הרוסית עליה , ולמותר להכביר על כך מלים . אד"ם הכהן , מיכ"ל ויל"ג , מ"צ מאנה וק"א שפירא , ואחריהם , שניאור , כהן , ביאליק וטשרניחובסקי קראו בז'וקובסקי , פושקין , לרמונטוב , טיוטצ'ב ו ? ט ( אם להזכיר אך את הידועים ביותר במשוררי רוסיה ) ושירתם שימשה להם מקור צורני ותוכני בלתי נדלה כמעט . דומה כי לית מאן דפליג כי עד שנות העשרים למאתנו היתה השירה הרוסית מוקד ההשראה העיקרי והנרחב ביותר לשירה העברית מכל היבט שהוא . בשעה שבאים לבחון את הזיקה ההפוכה , זו של שירת רוסיה לשירה העברית , חשוב שלא יעורבו שני דברים שונים : השראת השירה התנ"כית והנושא 'העברי' הכללי על שירת רוסיה , ומגעיה של זו עם השירה העברית בכללה . במה שנוגע לתחום הראשון , הרי שורשיה של מסורת 'השירים הביבליים' נעוצים סמוך לערש השירה הרוסית , בשירתו של הפייטן איש הכנסיה בן המאה השבע עשרה , שמעון איש פול 1 צק , שעיבד את כל ספר תהלים לחרוזים רוסיים , ומשם והלאה התפתחה והסתעפה מסורת זו ברציפות , דרך הנושאים התנ"כיים הרבים בשירת הרומנטיקונים הרוסיים ( כגון שיר...  To the book