בעז ערפלי תום וידיעה בכליל־הסונטות 'לשמש' לשאול טשרניחובסקי

פתח דבר מבחינות רבות ושונות ניתן לראות בכליל הסונטות 'לשמש' את לב לבה של שירת טשרניחובסקי . לא רק משום שהוא מכיל את מרבית האידיאות המרכזיות שאנו מכירים משיריו האחרים ( לוז , תשל"ה , ( אלא גם משום שהוא מעמיד את הדיוקן השירי השלם ביותר של המשורר וממחיש את המכלול המקיף ביותר של עמדותיו השיריות — כלפי עצמו , כלפי העולם וכלפי האידיאות הללו עצמן , ומשום שיסודותיה הגלויים והסמויים של הפואטיקה של טשרניחובסקי הומחזו כאן במשחק שירי מתוחכם , שרצינות עמוקה והיתול אירוני משמשים בו יחדיו . עיקרי הדברים שבמאמר נכללו בהרצאה 'תום וידיעה במחזור הסונטות "לשמש" מאת שאול טשרניחובסקי , ' שניתנה בקונגרס השביעי למדעי היהדות ( אוגוסט , ( 1977 ושבה וניתנה בכנס על שירת טשרניחובסקי שערכו בתל אביב החוגים לספרות עברית באוניברסיטת בר איל ן ובאוניברסיטת תל אביב ( יוני . ( 1980 המאמר נשען , כמובן , על דברי חוקרים ומבקרים קודמים , ובמיוחד קלוזנר ( תרפ"א ) ולוז ( תשל"ה ) — ועיקרי דבריהם נכללים בו . בדרך כלל לא ראיתי צורך לפרט הסכמות או מחלוקות ולהבחין בין ישן לחדש . הקורא המעוניין בחיבורים העוסקים ב'לשמש' ימצא את פרטיהם...  To the book