היחס לספרות ולשפה האידית

מעניין יחסו של 'ווסחוז" בכלל ושל דובנוב , מבקרו הספרותי , בפרט לספרות האידית או ה'ז'ארגונית' — לפי כינויה המקובל אז בחוגי האינטליגנציה . בדרן כלל היה היחס שלילי . 'זכותו של הז'ארגון היהודי לספרות , ויותר מזאת לשירה , נראתה לנו תמיד מסופקת' — כותב ש . דובנוב בשנת '— 1886 קודם שיבוא הז'ארגון להיות שפה ספרותית עליו להיות תחילה שפה , כלומר שפה בעלת דקדוק קבוע וםראזיאולוגיה , שאין בה מקום לחילוקי דעות . הז'ארגון אינו ממלא תביעות אלה . אפילו הדיבור הז'ארגוני מחזיק משהו חסר היגיון ומגוחך , ומתאים רק לחוג מושגים צר ביותר' . " עם זאת הכירו אנשי 'ווסחוד' בערכה של 'הספרות הז'ארגונית שלנו' כספרות 'המיועדת לאחינו בני השכבות הנמוכות' . " » י . ל . בינשטוק משבח את מנדלי מוכר ספרים , על שום ש'באהבו את בני אמונתו וברצונו להביא להם תועלת כמיטב יכלתו החליט , למרות הפגיעה בשמו הטוב ובתחילתו לכתוב מעתה לא בשפה העברית , המובנת רק לחוג מצומצם של נבחרים , אלא בשפת העם , שבה מדברים עתה כל יהודי רוסיה , כדי שגם ההמון יוכל לקרוא את ספריו ולראות את נגעיו' . אולם ב 1888 בא ב'ווסחוד' מאמרו החשוב של דובנוב 'על הס...  To the book