'תלמודי־תורה'

מקום מיוחד תפסה ב'ווסחוד' בעיית תיקונם של תלמודי תורה , הלא הם בתי החינוך לילדים העניים שבעניים , שהיו אז בכל קהילה יהודית . במוסד זה , שהיה חציו בית אולפנה וחציו מוסד סוציאלי , ושהזנחתו היתה גדולה בקהילות רבות , נתנו המשכילים את עיניהם . שלא כ'חדרים , ' שהיו פרי יזמתו של כל מלמד ומלמד , היה התלמוד תורה מוסד ציבורי , ובמידה שגברה השפעתם של המשכילים בקהילות היה אפשר להכניס בו תיקונים ושינויים רבים ולשפר את רמת לימודיו . 'ווסחוד' מעודד את האינטליגנציה במקומותיה לדאוג לתיקון מצבם של מוסדות ציבוריים אלה ולשכלולם . הוא מעלה על נס את התלמוד תורה הידוע באודיסה , שהיה בבחינת בית ספר מתקדם כבר בשנות השישים ואת התלמוד תורה של וילנה בפיקוחו של חניך בית המדרש לרבנים , יונה גרשטיין , שבו למדו במידה שווה לימודי יהדות ולימודים כלליים . 181 עיקר תפקידם של המשכילים היה , לדעת 'ווסחוד , ' לדאוג לתלמידים לא רק ברוח אלא גם בחומר ( מלבושים , הנעלה , תבשיל חם , ( וכן לתקן את תכנית הלימודים על ידי הוספת לימוד הכתיבה והדקדוק העברי , לימוד השפה הרוסית ולימודים אחרים . בעיקר היה 'ווסחוד' מעודד את המגמה לפתוח...  To the book