חינוך הבנות וספרות־ילדים

גם לחינוך הבנות ניתנת תשומת לבו של 'ווסחוד / ושוב באה ראשית הביטוי לכך בכתבות מן הפרובינציה . במכתב מסימפר 1 פול טוען הכותב נגד מספר השעות הקטן המוקצב ללימודי היהדות בבתי הספר לבנות , שהחלו להתרבות בשנות השמונים . ' דומני' —אומר הוא '— שיש לדאוג לכך , שהתלמידות בנות יהודים הן ויישארו יהודיות' . הכותב , שהוא עצמו היה כנראה מורה , מציע לקרוא בפני התלמידות סיפורים מחיי היהודים בשפת אידיש —הצעה מהפכנית ממש לגבי השנה שבה נכתבו דבריו . הנה פותחים מגורשי מוסקבה בית ספר לבנותיהם בוורשה בשם 'יהודיה / ובו ילמדו ' לא רק רוסית , אלא גם עברית , וכן היסטוריה ישראלית' . 'נקבעה דעה' — כותב מוסר הידיעה — 'כי ידיעת השפה העברית היא זכותם של הגברים . לבנות ישראל , גם מן האדוקים וגם מן המשכילים , היא פרי אסור , ולכן הוזנחו אלה לחלוטין . והרי אם נכיר בתועלת לימוד השפה העברית והכרחיותו לנערים , אין כל יסוד למנוע אותו מאמהותינו לעתיד , שעל חינוכן עלינו לשקוד במיוחד . ' במאמר ראשי קורא 'ווסחוד' לשים לב לחינוכן הדתי של הבנות . הוא מציין כי רק רבבה אחת ממאות אלפי ילדות יהודיות בגיל בית הספר מצאה מקומה בבתי ספר פ...  To the book