|
|
הפרעות שפרצו ביום 15 באפריל 1881 בייליסאבטגראד והתפשטו בעשרות ערים , עיירות וכפרים בדרום רוסיה גרמו למשבר עמוק במהלך התפתחותה של היהדות הרוסית ושימשו דחיפה להתעוררות לאומית וחברתית , שהשפעתה חרגה מתחומי רוסיה . אנו נדון כאן רק בהשפעתן של הפרעות על התפתחותה של האיגטלגנציה היהודית רוסית ועיתונותה . עד היום לא הוכרעה השאלה באיזו מידה היתה ידם של חוגי שליטיה של רוסיה מעורבת בארגון הפרעות מלכתחילה ; אולם אין ספק , כי לאחר שפרצו פרעות אלה עשה השלטון מאמץ רב כדי לנצלן לחיזוקו , בעיקר כשסתום ביטחון , שאליו הופנתה התסיסה החברתית , שהתחילה בסוף ימי אלכסנדר השני והתגברה עם מותו . גם החוגים המהפכניים לא טמנו ידם בצלחת וניסו להשתמש בפרעות כבנקודת מוצא למרד כללי במדינה י , אלא שידה של הממשלה היתה על העליונה בטכסיס זה , והיא , ולא המהפכנים , קצרה את פרי הפרעות . אחרי הפרעות נקרא 'העם' 'לשפוט' את היהודים המוכים ב'וועדות החקירה הפל כיות , ' וכתשובה ל'תביעותיר של 'העם' ניתנו ביום 3 במאי 1882 'החוקים הזמניים , ' שכל כוונתם היתה לדחוק את היהודים ולצמצם את זכויותיהם , והם שימשו פתח לתקופה ארוכה של גזירות...
To the book |
|
|