הדיון בבעיות קיומו של העם היהודי

לאחר סקירה זו על 'הביבליותיקה' נשאלת השאלה י can היה לה כיוון אידיאולוגי מסוים ? לנדאו עצמו לא היה מן הקנאים הדבקים בהשקפת עולם מצומצמת ואינם סובלים במחיצתם כל דעה אחרת . מתוך ההערות שהובאו בשמו למעלה יש לראות , שהתייחס במתינות ובאהדה לערכי היהדות הלאומיים , מכל מקום יותר מסופרים עברים מסוימים . גם מיעוט הכוחות הספרותיים , שהיו מזומנים לו כעורך , לא הניח לו לדחות אנשים , שלא תמיד הסכים לדעותיהם מכל צד . בהקדמה לכרך השני של ' הביבליותיקה' כתב בפירוש , כי 'הקובץ שלנו איננו כלל וכלל כלי ביטוי של איזו מפלגה יהודית שהיא או מכשיר לתעמולתה . כוונתנו היא בעיקר לתת לקהל הרוסי אפשרות לדעת מה היו היהודים , מה הם היום ומה יוכלו להיות בתנאים מסוימים . ' לפי החומר הבא בספר יוכל הקורא לדעת ימה הן הדעות וההשקפות המתהלכות בין היהודים ומה רוצים ומשתדלים להשיג באי כוחה השונים' . ' הביבליותיקה' שיקפה כמו כן את דעותיו ואת תפיסתו של חוג האינטליגנציה היהודית רוסית . ובשנות השבעים , עד סיום מלחמת הבאלקאנים , שלט בחוגים אלה רעיון ההתמזגות בעם הרוסי . בני הנוער שטעמו את טעם ההשכלה הרוסית שאפו לכך , כי העם הרוסי...  To the book