המאספים היהודים־רוסים של 'חברת מפיצי ההשכלה'

שני גורמים הניעו את משכילי רוסיה הראשונים להקים במה ספרותית מדעית יהודית בלשון הרוסית . הגורם הראשון היה 'לעורר את אחינו אשר יש להם כישרון בספרות ובשפת רוסיה . להעיר חשקם על ידי תשלומין ועזרת כסף בעד חיבוריהם הטובים אשר תוכנם יכלכל עניינים מתולדות היהודים , מספרותם או מדברים אחרים הנוגעים או המועילים לנו . מעזר כזה יכולים לקוות תועלת משנה . הן מצד אחד ירבו בדרך הזה במשך הימים בין היהודים סופרים בשפת רוסיה , ומצד שני תוכן העניינים של החיבורים האלה יעורר חשק רב בלבות רבים לקרוא בהם וממילא תהיה שפת רוסיה נפוצה בקרבם' ד הגורם השני היה אולי חשוב מהראשון . היה זה הצורך ב'קביעת דעה נכונה יותר בין הרוסים על מעלותיה וחסרונותיה של האומה היהודית בכלל ושל יהודי רוסיה בפרט' . רעיון זה היה מונח גם ביסוד הוצאתם של 'ראזסבייט' ו'ציון , ' ובו דגל לנדאו בעת שהוציא את ספריו על מהות היהדות . הדרך לפיתוחה של ספרות כזאת היתה הדרך הסלולה , שבה הלכו חכמי ישראל בגרמניה . 'כתב העת לחכמת ישראל שהוציא בשנת 1823 ד"ר צונץ , או זה המוצא על ידי ד"ר פרנקל בברסלאו . עיתון ספרותי יהיה האמצעי הטוב ביותר לעורר ולעודד צעיר...  To the book