העיתונות כמכשיר לגיבושה של האינטליגנציה היהודית־רוסית

במונחים 'השכלה / 'תקופת ההשכלה' ו'תנועת ההשכלה' יש להבחין בין שני מובנים נבדלים . מצד אחד באה ההשכלה במחנה ישראל כתוצאה הכרחית של השינויים בחייהם המדיניים , הכלכליים והתרבותיים של עמי אירופה ושל היהודים המתגוררים בתוכם . במובן זה היתה ההשכלה תהליך א 1 בייקטיבי , שהביא תחילה יחידים ואחר כך קבוצות ושכבות שלמות במגע ישיר עם העולם הנוכרי ותרבותו ועקרם בהדרגה מחיי הקהילה היהודית . תהליך זה סופו היה להביא את הנסחפים בו לכלל טמיעה ועקירה מתחומו של העם היהודי , ואמנם זה היה גורלם של מאות , אלפים ורבבות — עד ימינו . אולם אגב תהליך א 1 בייקטיבי זה קמו פה ופה יחידים וקבוצות שכוונתם לא היתה לכאורה אלא להגבירו ולהביאו למקומות שעדיין לא הגיע אליהם , אבל באמת ניסו גם להשתלט עליו ולכוונו בערוץ הרצוי להם ; לתת לו דמות מסוימת , לשים לו גבולות ולמנוע את הטמיעה המוחלטת . מהם שאפו לעשות זאת על ידי הקמת תרבות מודרנית בלבוש עברי , מהם שהסתפקו בשמירת מנהגי הדת היהודית בצורה מתוקנת ובלבושים השאולים מן הגויים , ומהם שניסו לקשור את המתרחקים ממקור עמם על ידי חקר הספרות והעבר היהודי ויצירת ספרות 'חכמת ישראל' בשפות...  To the book