פרק שלישי: שמים וארץ

שרשיה האיראציונאליים של האסטרונומיה — שיפור המדידות האסטרונומיות . היפארבוס — תבניות גיאומטריות לביאור תנועות הכוכבים . תורת הגלג לים — תבנית האפיציקלים — האש המרכזית והאנטי ארץ — ההשערה ההלי 1 צנטרית — חישוב ממדים קוסמיים . הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ [ איוב לח , לג ] חלקה של יוון באסטרונומיה , הקדום שבכל המדעים , בולט בעיקר בשלושה תחומים אלה : ( א ) בשיפור המדידות האסטרונומיות : ( ב ) בפיתוח תבניות גיאומטריות לביאור תנועות הכוכבים ; ( ג ) בחישובים של ממדים קוסמיים . בתחום הראשון המשיכו בהישגיהם של המצרים והבבלים' אולם בשני התחומים האחרים פתחו היוונים פרקים חדשים בתולדות האסטרונומיה וקידמו אותה במידה חותכת . קנה המידה הטוב ביותר להערכת שיפור התצפיות האסטרונומיות בת קופה ההיא הוא הדיוק שהושג בקביעת אורך השנה . תקופת שמש של 365 יום כשנת השמש היתה ידועה ליוונים בסוף המאה השישית לפני סה"נ על פי מקורות מצריים' וכן תקופת החודש על פי מקורות בבליים , שהרי בבבל שקדו מימים קדומים על קביעת קשריהם של מחזורי הלבנה והשמש . האסטרונומים היווניים שבמאה החמישית לפני סה"נ השביחו את הקירוב על ...  To the book