התודעה ההיסטורית כגורם בפולמוס על המעמד האזרחי של היהודים

מקובל לתלות את ראשית הלאומיות במהפכה הצרפתית ובתוצאותיה . מקום מיוחד תפסה התנועה הלאומית הגרמנית , הנחשבת לראשונה במינה באירופה . כשלונה של הקיסרות הגרמנית הישנה כמסגרת מדינית הביא בשנת 1806 לירי ויתורו של השליט האוסטרי פרנץ השני על הכתר , שסימל במשך 1000 שנה את 'הממלכה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית . ' ויתור זה פינה למעשה את הדרך , שהובילה בסופה להקמת המדינה הגרמנית הלאומית . בתחום הרוח מקבילות להתפתחות הזאת ירידת תנועת ה'השכלה' והגברת כוחה של התנועה הרומנטית . התסיסה , שהתלוותה לשידוד מערכות זה , הורגשה בפרוסיה ביתר שאת . מלכות זאת , ששאפה לרשת את אוסטריה במאבק על ההגמוניה הגרמנית , יוקרתה ספגה מכה קשה מידי נפוליון במלחמת הקואליציה הרביעית — מכה שסיכנה את קיומה העצמאי . בימי משבר אלה קיבלו הדרישות לתיקונים תוקף רב . לקחי המפלה גרמו לשינויים בכל תחומי החיים . הציבוריים . הוחל בשחרור האיכרים , בביטול חובת ההתאגדות המקצועית ובמתן אמנציפציה ליהודים . רשויות השיפוט והמנהל הופרדו , והוקמו משרדי ממשלה לתחומים מוגדרים . במערכת החינוך באו מאמצים אלה לידי ביטוי בכל הדרגים : לבתי הספר העממיים...  To the book