|
|
' המאספים' היו תלמידי ה'השכלה' הגרמנית . רוח ההומניזם שדבקה בה ויחסה החיובי לדת , כגורם חינוכי ומוסרי , מנעו את ההתנגשות הצפויה בין תודעתם היהודית לבין השקפת עולמם החדשה . לא זו בלבד שהיא לא דרשה מהם לוותר על עיקר מעיקרי דתם , אלא היא גם כיבדה את תולדותיה ואת תעודותיה . אולם בשלהי התקופה , לקראת סוף המאה הי"ח , התפשטה אסכולה אחרת , אף היא ענף מעץ ה'השכלה , ' שקראה תיגר על היהדות — או לפחות על המסורת היהודית — עד שהיה צורך להתגונן מפניה . את המשימה הזאת לקחו על עצמם בני הדור השני של ה'משכילים' היהודיים . מאבקם מסמן את צעדיה הראשונים של יהדות גרמניה בשדה התרבות המודרנית . נייחד את הדיבור על אלה , שליחסם אל ההיסטוריה היהודית היה מקום חשוב בהגותם . שני האישים , שנדון עליהם ראשונה , לצרוס בנדוד ושאול אשר , נולדו בהתחלת המחצית השנייה של המאה הי"ח . אצל שניהם ניכרים עדיין עקבותיהם של רעיונות ה'השכלה . ' עם זאת הושפעו גם מהפילוסופיה הקאנטיאנית . כידוע , היתה משנת הפילוסוף מקניגסברג נפוצה מאוד בין צעירים יהודיים ; או — לפי אמרתו המפורסמת של שליירמכר — אי אפשר למצוא שלושה ארבעה משכילים יהודיים ....
To the book |
|
|