חבורת 'משכילי' ברלין

לכרונוגרפיה העברית בתקופת הרנסנס לא היה המשך : לא באיטליה , מקום פריחתה , ולא בפראג . ניצני הכתיבה ההיסטורית החדשה לא נפתחו במאה הי"ז . הקמת הגיטאות באיטליה , מוראות מלחמות הדת באירופה , 'גזירות ת"ח —ת"ט , ' משבר השבתאות — כל אלה שמו קץ לפעילות הספרותית בתחום זה . הגירושים והשמדות , שפגעו בקהילות במזרח אירופה ובדרומה , גרמו שוב לנדירות אוכלוסין . בין המדינות , שקלטו רבים מפליטי הגזירות , היתה גרמניה . נוסף ליישוב היהודי הוותיק , שהתרכז לאורך הגדה המערבית של הריינוס , התפתחו עתה קהילות קטנות במרכזה ובמזרחה של המדינה . אמנם היישוב הזה לא התרחב לממדים גדולים , אולם התנאים המיוחדים , שבהם היה שרוי , הצמיחו במהרה גרעין של התעוררות חדשה . משתי התנועות שקמו באותו הזמן בקרב היהדות האשכנזית — החסידות וה'השכלה' — הופיעה תנועת ה'השכלה' בגרמניה לראשונה וחוללה מפנה מכריע בתולדות העם היהודי . ראשיתה של תנועת ה'השכלה' קשורה בשינויים , שחלו בגרמניה בהתחלת המאה הי"ח , שסימניהם התגלו בכל תחומי החיים . בתחום החברתי חיזקה התפתחות המנופקטורה והמסחר את הבורגנות ונתנה תוקף לשאיפתה להשתחרר מהאפוטרופסות של המע...  To the book