לסיכום

שמונת החיבורים שסקרנו מייצגים את הכתיבה ההיסטורית היהודית בשלהי הרנסנס באיטליה . שונים הם בצורתם הספרותית , בנושאיהם המיוחדים ובמגמת כותביהם . יש ביניהם , ששיוו לתיאור האירועים דמות מושכת של נובלה או של ויכוח , ויש שגבר אצלם הרצון ללמד לקח מקוררת העבר או לשמרר בימי תהפרכרת על קירם שרשרת המסררת ; יש מי שעוקב ביתר עניין אחרי המתרחש בסביבה , אצל האומות , ויש מי שמנצל את הידע שרכש על מנת לבחון מוסכמות ולהעמיד דברים על דיוקם . רב גוניות זאת משקפת היטב את רוח התקופה . גם בקרב בני העדה היהודית התרחב תחום ההתעניינות מעבר לגבולות הקהילה והקיף את ענייני מדינת מגוריהם כולה ואת שכנותיה . עם זאת התמקד מבטו של הכרוניקאי היהודי באירופה בלבד , ואין לו ידע מעודכן על אחיו החיים מחוצה לה . העירנות הגוברת כלפי המתרחש מסביב ניזונה גם מכרוניקות נוצריות , שהמלומדים היהודים , השולטים בשפתן , אינם נרתעים מלהסתייע בהן . בדומה לעמיתיהם הנוצריים , אין הם מפקפקים במהימנותן , וככל שעל הכתובים פרושה הילת הימים הקדומים , מתקבל תוכנם ללא הרהורי ביקורת . במקרה של התנגשות בינם לבין המסורת גוברת זאת האחרונה , וגם בעלי חו...  To the book