מבחינת חקר תולדות המוסיקה קיפחה עד כה נגינת הכליזמרים . גם בה , כבמו סיקה היהודית העממית הכללית , כמעט ולא עסק איש . בעבר לא נתעוררה כלל בקרב היהודים שאלת שייכותה של מוסיקה זו ולא הורגש כל צורך לטפל בה . הכליזמר היהודי מצא במוסיקה עניין טבעי , הפיק ממנה הנאה , ותגובת השומעים היתה לו לחוויה נעימה , שהיה בה מן ההתרגשות ומן האושר כאחד . המוסיקה של פשוטי העם הביעה את המובן לכל אחד , את אשר ניתן לו לכל הדיוט לקלוט וליהנות ממנו . היא לא נתעלתה מעל לכוח תפיסתה של העדה כולה מן הקצה אל הקצה . ובכן , מד . עניין חקר לכאן ? המוסיקה העממית של שאר אומות העולם ( זמרים , מחולות , שירי לכת ) על אף ההבדלים הניכרים שהיו וישנם ביניהן , מסתמנת בה קירבה מסוימת , כמין קשר טמיר שאין להתעלם ממנו . כל מוסיקה עממית נתונה להשפעתן המסועפת של תרבויות המוסיקה העממית בעולם . דוגמא לכך תשמש לנו המוסיקה המצ רית , שניכרת בה תערובת מיסודות פרסיים , טורקיים וערביים . תערובת כיוצא בה יש למצוא גם במוסיקה העממית של אומות אחרות . המוסיקה ה'צוענית' בימינו מקורה בהתבוללותה של המילו י דיקה המזרחית הקדומה בקרב ההווי המוסיקאלי ש...
To the book