אכספרסיוניזם

כרוז יצא בספרות חוץ : לא אימפרסיוניזם , כי אם אכספרםיו ניזם ; לא הרושם אלא הביטוי . האמנות היא אמנות של ביטוי , האמן מבטא את אשר בלבו . תהליך היצירה הוא לא מחוץ לפנים—מ ? העולם אל האדם , כי אם מפנים לחוץ—מן האדם אל העולם , האדם אינו רואה , אלא חוזה . כשעינו הפנימית פתוחההוא צופה באספקלריה המאירה , בלי כל מחיצה . האמנות הזאת היא רוחנית . היא מחזירה פניה מן הסביבה , מטבע המקום או הזמז אל הטבע הפנימי , אל הנקודה הפנימית . ולכן היא נוטה אל הריכוז . היא נוטה אל האכזאלטאציה והאכ םטאזה . האדם מתלהב רגע ושובר את חרצובותיו , האדם הזה הוא פאתיטי . האכספרסיוניזם החיה בספרות ובאמנות את הפא תוס . לא היחסי , הצרופי , אי השלם והבלתי מלא , אלא המלא , השלם והמוחלט—הכל . לא האדם האסתיטי , המתנודד לכל רוח והספקן , כי אם התמים , המוסרי ; לא האדם הפאסיבי , המקבל את רשמיו מן העולם , כי אם האקטיבי , המחוקק לעולם את חוקיו . הצייר האכספרסיוניסטי שב וקיבץ את האטומים המפוזרים על פני השטח הרחב של הציור האימפרסיוניסטי ועשה אותם תבנית . הוא הקשה ורידד את הנמצא במצב של רפיון והתפוררות . האכספרסיוניזם שב במובן ידו...  To the book