מאמר זה , הארבעים וחמישה לפי הסדר הכרונולוגי , ברור במבנהו . חלקו הראשץ ( הפרקים ( 6-1 מוקדש לבעיית הנצח , ואילו החל ק השני ( הפרקים ( 13-7 דן בבעיית הזמן ; האחרון כולל קודם-כול ( פרקים ( 10-7 ביקורת על דעותיהם של הסטואיים , האפיקוריאים ובמיוחד של אריסטו בדבר הזמן , ואחר-כך ( הפרקים ( 13-11 מוסר לנו המחבר את דעותיו הוא על הזמן , בהתאם לתורתו המיטאםיסית . מאמרו של פלוטינוס וחיבורו של אריסטו על הזמן ( היסיסיקה' nn an ( 224 a-217 שובים בין אלה שהותירו לנו הקדמונים בסוגיה זו . בדברנו על הנצח ועל הזמן אנו אומרים , שהם נבדלים זה מזה בכך , שהנצח קשור בעולם השכלי , ואילו הזמן בעולמנו הגשמי . אולם כשנרצה להכיר היטב את הבעיה , ניתקל בקשיים . ומן הראוי לרדת לעומקו של הדבר ולפתוח תחילה בנצח , כי לאחר שנכיר את הדגם תתברר מאליה בעיית דמותו וצלמו , והיינו בעיית הזמן ( פרק . ( 1 הנצח אינו העולם השכלי ואינו המנוחה שלו ( פרק . ( 2 הנצח - אלה הם חיי ההוויה האמיתית , שהם שלמים ומלאים , ללא 'קודם' וללא 'אחרי , ' ז"א מה שלא היה ולא יהיה , אלא תמיד הווה ( פרק . ( 3 ההוויה הכוללת האמיתית , שהיא נצחית ובחינת ה...
To the book