המעשים , כטובים וכרעים , וכן כל המצויים המנוגדים בעולמנו זה , מהווים אחדות , כיוון שמוצאם ב'אחד' ( פרק . ( 1 הכוח המנהיג קושר באחד את כל המצויים , כטובים וכרעים , משל המצביא ששם לב גם לכוחותיו שלו וגם לכוחות האויב , וב'השגחתו' של המצביא מתנהל הכול כנכון ( פרק . ( 2 שטות היא להתלונן על שהישויות אינן טובות יותר מכפי שהן , כגון שבני האדם אינם אלים . מה שקודם ליצור כלשהו , עדיף הוא ממנו ( פרק . ( 3 האדם אינו בחינת אחדות , כי הוא מורכב מגו ף ונפש , ושילוב זה מעמיד את האדם בעול הכורח , בעוד הנפש עצמה בת חורין היא . האדם הוא כפי שהוא מכוח חייו ( גלגוליו ) הקודמים , כי בהם תלוי גורלו העתיד של האדם ( פרק . ( 4 מעשים רעים הם פרי הסיבות שאנו מספקים אותן ; אנו מתחילים במעשים לפי ההשגחה , ואולם אחר כך אין אנו יודעים להמשיך על פי רצונה . מעשהו של האדם הישר אינו אמנם מעשה ההשגחה , כי הוא מעשהו , אולם על-פי ההשגחה הוא ( פרק . ( 5 הגדת עתידות ובשורת מאורעות העתידים לבוא אפשריות משום ההרמוניה שביקום , וכן משום שכל המצויים תלויים זה בזה ביחס הדדי ( פרק . ( 6 השוני . 87 מאשר במשל המהוה . . 88 של היקום . ו...
To the book