ד. תפקידה של האמנות

עיקר תפקידה וערכה של האמנות' כגון המוסיקה' הציור' הפיסול והשירה' הוא ביצירת היופי . מבחינה זו האמנות אינה בת חלוף' כי היופי שהיא יוצרת זורם ונוהר מהעולם 'ההוא' . דברים יפים עשויים להיות לא דומים זה לזה מבחינה חיצונית' כגון בניין יפה וגוף אדם יפה' ובכל זאת יהיו דומים איכשהו מבחינה פנימית . אפשר אפוא להסיק' שהיות ואת אי הדמיון שביניהם קובע ההיבט המוחשי ' הרי את דמיונם הפנימי בוודאי קובע דגם רם ומושלם יותר' דגם של הוויה רוחנית . לעולם ישאיר האמן האמיתי בהיבט המוחשי של יצירתו כעין חלון פתוח ליופיו של העולם הרוחני . נוכחותו של יופי זה מורגשת כאילו בהתנערותו' כבייכול' של החפץ היפה מהגשמיות ומהחומר שלו * . הדברים יפים או מכוערים הם בהתאם למידה שמתגלית או נעלמת בהם האידיאה הפנימית . ;* האמן חונן ברגישות יתירה לאידיאה שהעתקה הוא החפץ הנראה בחושים' והוא מיטיב לגלות את האידיאה הזאת ביצירתו . הילכך כל האמנויות כגון ציור' פיסול' מחול' מוסיקה' שירה' עם שהן מתארות את הדברים המוחשיים' דרך תיאורן היא כזאת שבה הן מבליטות את מבניהם הפנימי ' הנתפס בכוח השכל' ובדר ך זו הן מובילות את הנפש לחזות ביופי העילאי...  To the book