ד. המודע והבלתי-מודע

פלוטינוס מקדיש תשומת לב רבה לבעיה של המודעות ושל הבלתי מודע < הן בעולם השכלי והן בעולם הגשמי . בעולם השכלי אך השכל בעל תודעה עצמית הוא' וזאת משום שאת עצמו הוא חושב ;« היאחד / שהוא מעל למחשבה' לא יחשוב כלל , ועל כן גם את עצמו לא יחשוב' לא יכיר את עצמו ואינו מודע לעצמו . « נפש העולם בחינת 'טבעי ( כלומר החלק הנחות שלה ) יוצרת במצב של חוסר מודעות . « יצירתה חזייה היא . אם רוצה מי לייחס לטבע תודעה' הרי זו מעין התודעה שיש לאדם בעת שיחלום : הטבע 'חולם' בעת שיחזה ב'חזייה' IV 4 , 31 . 41 111 1 , 5 . 40 VI 8 , 3-7 . 39 I 8 , 7 . 10 ; III 2 , 8 ; III 2 , 10 ; IV 8 , 6 sq . . 42 113 , 15 . 44 II 3 , 9 . 43 IV 3 , 4 . 46 III 1 , 5 ; III 3 , 4 . 45 שלר . « היקום' סובר פלוטינוס' אינו בעל רצון מודע והוא פועל בלי רצון מודע < < 8 והכוח הפועל בו הוא משום כך כוח איראציונאלי . ^ לשאלה- האם יש לייחס לנפש האדם הכרה עצמית' עונה פלוטינוס בשלילה . כוח התפיסה שלה קשור אך במה שמחוץ לה . גם לחלק הנעלה של הנפש' לחלק החושב אין הכושר של הכרה עצמית ; תפקידו לחקור ולהעריך את החומר שנצטבר על ידי התפיסה' לחבר או להפריד ב...  To the book