א. החומר

הנפש מחקה את השכל ושאיפתה להקנות לעצמה 'עולם' משלה' ולכן היא יוצרת לה גוף מאורה ומהחומר המואר בו . 1 פלוטינוס מבחין כין החומר שבעולמ השכלי והחומר שבעולמ הגשמי , העולם הפינומינאלי היינו עולם התופעות' שבעל ' חומר הוא' הוא חיקויו של העולם הנעלה' הרוחני ' ועל כן בהכרח הוא שיהא גם ישם' חומר . החומר שבעולם הרוחני ( vorjtrj vX 7 }) שונה כמובן' מהחומר שבעולם הגשמי . החומר השכלי הוא הוויה סובסטאנציאלית ו'בעל חיים ;* ' הוא נהיה ליסוד המעצב את העולם המוחשי בכך' שהוא חוזה באידיאות בתחום המקום והזמן' והן הופכות , loyorb כלומר למושכלים יוצרים . לעומתו החומר בעולם הגשמי הוא לא הוויהנ ; הוא הייסוד' של הגוף הקולט את ה 0 '/ 0 « ג ; הוא בלתי רגיש ובלתי משתנה' משולל כל איכות ; הוא 'בכוחי ולא 'בפועלי ; הוא שלילי בהחלט' אולם בלתי נמנע . כשם שהצבעים מופיעים אך על רקע השחור' כך החומר הוא תנאי הכרחי ל'הכרת' המצויים של העולם הפינומינאלי . החומר הוא יסוד ההתהוות וההשתנות' אולם הוא עצמו אינו משתנה' שאילולא כן לא היה יכול לשמש יסוד לכל השתנות . 4 החומר הבלתי משתנה ילבש צורות שונות ; לא ידלק' אולם נהפך הוא לאש . ה...  To the book