פרק ב אמנות הפסיקה

הכרעה תפקידה של ההלכה להכריע במקום של סתירה . ראשיתו של עיקרון זה כבר נמצא במידות שהתורה שבכתב נדרשת בהן : זו מדה בתורה : שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה , מתקיימין במקומן עד שיבא כתוב שלישי ויכריע ביניהן ( ברייתא דרבי ישמעאל בפתיחת הספרא , א , ז . ( הכתוב השלישי אינו מכריע ככתוב הראשון נגד השני , שאם כן מה טעם נכתב בכלל הפסוק השני ? הכתוב המכריע מסייע לקבוע אימתי יש לנהוג ככתוב האחד , אימתי ככתוב השני , ומהם האיזונים הרצויים ביניהם . בעולם ההלכה הפסיקה היא הכרעה בין עמדות לגיטימיות . הפוסק אינו מכריע בין אמת לשקר , אלא בוחר בעמדה הראויה יותר להתממש בנסיבות שבעניינן הוא מקבל את ההחלטה , או יוצר פסק המשלב ומאזן בין שתי העמדות . מעשה הפסיקה מניח את האפשרות שאדם אחר יפסוק אחרת בנתונים דומים או שבעתיד יבוא מישהו אחר ויכריע אחרת . כללי ההלכה נועדו לסייע בקבלת ההחלטות ולתת סמכות , תוקף ויציבות להכרעות ההלכתיות . המושג " הכרעה" אינו משמש כביטוי לבחירה בשיטה אחת ולהעדפתה על חברתה . לעתים קרובות מובנה של ההכרעה הוא נקיטה של עמדת ביניים , הנותנת משקל וביטוי לכל אחד מן הצדדים החולקים ....  To the book