ביקורת שכולה תוארים

טוב או רען גדול , קטן או בינוני 2 אלו שאלות , שברגיל מבקשים הקוראים את התשובות עליהן , כשהם מעיינים בדברי ביקורת . עניין מיוחד לגבי תגובות ממין זה מגלים אותם קוראים , שהם עצמם בבחינת סופרים . הללו מבקשים לדעת את ה'םוף פסוק . ' ואין בכך משום תמיהה כלל . אלא ששאלה היא לפנינו : כיצד יוכל המבקר להודיע להם את זאת 1 לפניו שתי דרכים לכך ! קצרה וארוכה . הדרך הקצרה , או המקוצרת , היא — המיבדק , חיווי מבינות שבמישרין . בדרך זו הולכים הללו , המגבילים את תחומה של הביקורת ואינם משיי רים לה אלא את התפקיד להכשיר את השבח ולפסול את הפסולת . כמה מהם קיצונים כל כך ברגילותם לפשט עניין זה של ביקורת , שאפילו התפקיד היסודי ביותר של המבקר השופט — לבדוק ולמצוא את 'המעלות והחסרונות' או ליתן את רשות הדיבור לקטיגור ולסניגור גם יחד קודם שהוא מוציא את פסק הדין —הם באים ומצמצמים אותו צימצום גמור או מתעלמים ממנו התעלמות גמורה : חותכים את גזר הדין לאלתר . וכך הם עושים , משום שאין הם רואים את המבקר כראות אדם הנותן דין וחשבון יוצר על הקריאה שהוא קורא , דין וחשבון שיש לו ערך אפילו —או דווקא —בשעה שרשמיו של המבקר בתורת...  To the book