|
|
הסופר הצעיר : כלום רשאי אני לשאלד שאלה , שאין עמה ממידת הענווה ה מ ב ק ר ו זו זכותם של בני הנעורים שלא יהיו ענווים . הסופר הצעיר : מפני מה קרובים ללבך הסופרים הקודמים יותר מסופרי זמננו ז המבקר : מניין לך' שהסופרים הקודמים קרובים יותר ללבי 1 הסופר הצעיר ; מסות , שכתבת עליהם , ארוכות יותר , כמעט ספרים שלמים . המבקר : ומה בכך ? אף הם עצמם כתבו הרבה . משיעברו עליכם שנות חיים יותר , וממילא שנות יצירה והישגים יותר , ודאי תמצא הביקורת גם בכם חומר ל'מםות ארוכות יותר , כמעט ספרים שלימים , ' אם הדבר חשוב כל כך בעיניכם . הסופר הצעיר : לא , לא בכמות אנו מדברים , הן תבין זאת בעצמך . אין אני מתכוון אלא ליחס הנפש הפנימי . שעה שאתה כותב על אחד מבאי כוחה של הספרות הקודמת , אתה יורד לעומקם של דברים , כאילו סמוך ובטוח אתה , שבקרקעיתם מונחים אוצרות המצפים לך שתבוא ותגלם . ביטחה זו , ובייחוד עצם צלילה זו שאתה צולל , ראשך ורובו , לעומקם של דברים , אין רישומן ניכר בדברים שאתה כותב על דור הסופרים הצעיר . וכל כך מפני מה ? המבקר : מפני מה ( ברשותך אשיב על שאלתך בשאלה , ( מפנימה מגלים רוב רובם של הקוראים המשכיל...
To the book |
|
|