|
|
לא מעט ביקורת נכתבת בתוכנו , ומעט מאוד — על הביקורת . רגילים הבריות לקלוט את בעיותיו של המשורר' אבל לא את בעיותיו של המבקר . אנו מבקשים , ולפעמים גם מוצאים , מפתח ליצירותיו של הזולת , אבל יש שיצר הרע בא ומשדל את המבקר , שיהא מפסיק ממשנתו , יסגור לרגע את הספר של חברו , ויתן דעתו להתבונן ולראות , שמא כדאי לו למצוא את חידת עבודתו שלו עצמו . הביקורת בעיות לה משל עצמה , ולאו דווקא בעיות מעשיות בלבד אלא גם בעיות עיוניות . גופו של מעשה המבקר , עצם היותו , —שלא לדבר כלל על משימותיו למעשה , אפשרויותיו וגבוליו , —אינם נהירים כל עיקר לכל אחד ואחד , אף לא לכל המבקרים , וודאי וודאי שאינם נהירים לכל הסופרים והקוראים . לא ייפלא , איפוא , שפתאום תתרגשנה ותבואנה כל הטענות והמענות כלפי המבקרים למן 'ימי אחשוורוש' ואילך . לפתע פתאום קופץ ועולה , דרך משל , על לב משורר ההדגש , כי שירו הוא מיטב השיר ואין למעלה ממנו . והוא לבדו מלא חידושים , ואילו הביקורת , רחמנא לצלן , אין לה נכסים כלל , אינה עשויה אלא 'לתלוש אברים מן החי ולנגוס מן המוכן של האמנים . ' אצל המתוקנים שבבריות , אתה מוצא ספרות רבה על הנאה והערכה...
To the book |
|
|