דב סדן המבקר והיכלו

לא מעטים בסופרי אידיש' שאנו מבקשים להעלות לפנינו גידולם ודרך גידולם , מסייעים בעצמם בידנו' מתוך שהם מושיטים לנו קנה עזר כדמות דברי זכרונות' אם מפורטים אם מקוטעים , וגם כשאין הם זכרונות על עצמם אלא על בני דורם , אנו למדים מהם על עצמם . מה שאין כן שמואל ניגר — הוא' שכתב על אלפי חיבורים' על מאות מחברים , וטרח על ביוגראפיות של עשרות עשרות מהם , לא יגע על האבטוביוגראפיה שלו גופו . משוקע הרבה בשל אחרים , לא התפנה לשקע עצמו ואפילו במעט בשלו t לכל המרובה היה רושם משהו על עצמו בשולי מכתבים אליו , שפירסמם ברבים , וגם רישומים אלה ניכר מלשונם' כאילו בעל כרחו שילב בהם קצת פרוטתט משלו . כללו של דבר ! כממילא נמנעת מעמנו אפשרות סמיכה על עדותו שלו וציור דרכו בחיים , וביותר שגם בשיחו היה עצור בדברי וידוי וגילוי . אולם בצר עומד לנו ריווח מה ממקום אחר , מצד קרוב ביותר — אחיו , דניאל טשארני , המובהק שבבעלי הזכרונות בספרות איריש , מניח בידנו ללמוד מפרקיו כרוניקה של משפחתו , ובייחוד אמורים הדברים בספרו רב העניינים והעניין 'דוקאר , ' המתאר את מסגרתה ומוצאה של משפחת בני טשארני , וביותר שלושת האחים , שעלו מפינת...  To the book