מוטיב היונה והעורב או הפרס עתיד למלא תפקיד מכריע בחשיבותו בשני רגעי השיא במהלך סיפור אהבתם של אמנון ותמר קודם שהוא מגיע לפתרונו , הרגע של השיא החיובי ( שבועת האמונים על הר הזיתים ) והרגע של השיא השלילי ( גילוי מזימתו המדומה של אמנון , שהתכוון , כביכול , להרעיל את תמר . ( בשני רגעים מתוחים אלה חוזר מאפו לשימוש מלא בתבנית מתחלים סח בשני ההקשרים שנקבעו לה כבר בפרק הפגישה בבית לחם , ההקשר החיובי ( הבריכות ) וההקשר השלילי ( עוץ . ( שבועת האהבה של אמנון ותמר על הר הזיתים היא המשכן הישיר של פגישות ההתאהבות של שני הצעירים בבית לחם , ובמיוחד של הפגישה לעת שחר , שבה מציל אמנון את תמר משיני האריה . הקשר בין שתי חטיבות אלו בסיפור , המרוחקות זו מזו מהלך חמישה פרקים ( פגישת בית לחם — פרק ד , הפגישה על הר הזיתים — פרק י , ( נקבע לא רק על פי תפקידם המקביל בפיתוחה של האינטריגה הרומאנטית ( בשתיהן עוברים יחסי האהבה בזינוק ממצב של ' הבשלה' להתגלעות ולהתהדקות ) אלא גם על פי מהותו הנ 1 פית של ההר , שהוא כמין פשרה בין ירושלים לבית לחם , בין העיר והכפר . ההר הוא 'מקום נחמד' בזכות עצמו ( המספר קובע זאת ישיר...
To the book