ג. המקום הנחמד

כמה דברים מתבקשים להיאמר על תמונה זו , הן לעניין מקומה בהקשר הסיפורי והתיאורי והז על פי מהותה התיאירית הסגנונית כשהיא לעצמה . ראשית , בעניין מקומה של התמונה ברצף הכללי של הסיפור . בולט , הקשר בינה לבין סצינת הפגישה בין אמנון ותמר הבאה בעקבותיה . הבריכות ותעלותיהן עתידות למלא תפקיד חשוב בפגישה זו . אמנון רועה את צאנו גדות הבריכות והיובלים בבוא תמר , יחד עם שאר 'בנות ציון העדינות , ' לחם , לבלות את ימי האביב 'הרחק משאון קריה . ' כאן , על שפת הנחל , תמר ומעכה לשמוע את שירתו של אמנון על דבר יתרון חיי הרועה על חיי האציל ( ברוח 'רועה עדריו נער' של רמח"ל ועשרות חיקוייו . ( קול שירתו של הרועה יתערב באוזניהן ב'שאון זרמתם' של היובלים , כי המים יציינו בשלב זה את התנועה הרגשית בנפש האוהבים — זו המתגלה בשטף ההתבטאות הפיוטית של אמנון ובשכרון האהבה המיידי של תמר . בפגישה למחרת עם שחר תחפש תמר את אהובה כדי להעניק לו זר שושנים שקלעה למענו על פי שירו מיום אתמול אם כי בהיפוך המינים ( סיום השיר : 'שושני עמקים , לרועה עטרות , / ישוום על ראש רעייתו הבחירה' — לעומת 'נזר התפארה' של הגביר . תמר משנה את הסדר המ...  To the book